ויטה-מין 

ויטה-מין 

אם גם אתן מרגישות חוסר עניין במיניות שלכן לאורך השנים, יכול להיות שהפוסט הזה בשבילכם.

אני אשתמש בחלקים מהפוסט הזה בלשון נקבה, כי זו תופעה שאני פוגשת בעיקר מול נשים, אבל כמובן שהיא מתייחסת לשני המינים.

אז בואו נדבר על זה קצת.

במהלך השנים, ככל שאנחנו מתבגרים, תחומי האחריות שלנו גדלים ותופסים חלק נרחב יותר בחיים שלנו. ובאופן טבעי, יש דברים שקל לנו לדחוק הצידה. בטח כאלה שדורשים מאיתנו איזשהו מאמץ, ושלא באים לנו באופן אוטומטי. כמו למשל המיניות שלנו.

באופן כללי נדמה שכל הדברים שדורשים מאיתנו לעצור רגע ולתת תשומת לב אמיתית רק מפריעים לנו להצליח למלא את המשימות שלנו בקצב הנדרש.

ומה אני אגיד לכם, טיפוח הזוגיות, ובפרט המיניות והזוגיות שלכם, דורש מכם לעצור ולהשקיע תשומת לב. ולפעמים זה קשה, ואנחנו מעדיפים לתת לדברים אחרים למלא את הזמן שלנו. דברים שאנחנו לא צריכים להשקיע בהם מחשבה.

ואם עדיין יש מיניות, לרוב היא הופכת אוטומטית, חסרת חיים, כזו שעושים בשביל לסמן עליה עוד וי.

וכבר יצא לי לדבר עם לא מעט אנשים, נשים בעיקר, שעבורן מין זה דבר שיש לעשות עבור בן הזוג או עבור התדמית של הזוגיות שלהן, להשקיט משהו בתוכן. והמין הופך להיות עוד מטלה, עוד משהו שצריך לעשות, במקום לשמש מרחב ליצירת עונג וחיבור.

אני שמה לב, שלנשים קל יותר לקבל בהכנעה את היצר שהולך ודועך עם השנים. מין? מין זה מיותר ולא תמיד שווה את המאמץ. מין זה טוב בשביל אחרים, אבל לא בשביל עצמן.

והן פשוט מוותרות. עושות מין מנותק או מתנתקות לחלוטין ממין. ואני אשתף אתכן שאותי באופן אישי זה מטריד ומעציב.

מה שמעניין לפגוש אצל נשים, זה שעל פניו נדמה שאנחנו יכולות לחיות גם בלעדיו.

אנחנו יכולות לבחור להתנזר ממין וחלקינו גם נרגיש ממש בסדר עם זה. לא נרגיש שמשהו חסר בזוגיות, המערכות יתפקדו כרגיל ואפילו נצליח להנות מהחיים.

אבל זה קטע, כי מתחת לפני השטח יתחיל להיווצר חוסר, אצל רובינו לפחות, גם אם נגיד לעצמינו שלא. ולראיה, אני פוגשת נשים רבות שרק ברגע שהן מצליחות להתחבר שוב למין הן קולטות כמה זה היה חסר להן.

זה כמו שנלך לעשות בדיקת דם ופתאום נגלה שיש לנו מחסור בויטמין כלשהו ואנחנו לא באמת ידענו את זה עד שקיבלנו את תוצאות המעבדה.

אז תחשבו על מין כעל ויטה-מין.

מין חיוני עבורנו כמעט כמו כל ויטמין אחר.

כשהוא בחוסר לאורך שנים, יכול להיות שנרגיש עייפות וחוסר חשק כללי ולא נדע לקשר את זה אחד לשני. אבל ממה שאני רואה שוב ושוב, כשהוא נמצא בכמות הנכונה בחיים שלכם, יש ביכולתו לשדרג את כל מערכות הגוף והנפש. הוא מעיר, מחיה ומקרב.

זה כבר ידוע שחיבור למיניות, כשהיא נעשית באופן קרוב ומכבד, משחרר לנו אנדורפינים, הופך אותנו מאושרים יותר ומחוברים יותר לעצמינו.

ועכשיו ברשותכם, כמה מילים ישירות לקהל הנשי שלי – אם את אישה שהתנתקה ממנות שלה לאורך השנים ואת רואה את עצמך בתוך הנאמר, אגיד שלדעתי ומניסיוני האישי, כדאי לך בתור התחלה לטפח אותה בראש ובראשונה מול עצמך.

ואני אסביר.

החיבור לדבר הזה, למיניות, החתירה לעונג, יש ביכולתה לעזור לך לייצר חיבור חזק יותר לגוף שלך. לעצמך. למה שנכון לך.

ברגע שתשימי את העונג שלך במרכז, כי את רוצה להנות ולא בשביל אף אחד אחר את תתחילי לשים לב שדברים נפלאים מתחילים לקרות.

זה כמו מעגל פנימי שמתחיל ממך ומשפיע על המון דברים אחרים.

ובעצם, הרעיון המרכזי שאני רוצה שתקחו מכל זה הוא שיש משהו שאנחנו שכחנו. יש משהו שקל לנו להזניח. וזה את המיניות שלנו. ולעורר שוב את המקום הזה, בניגוד להרבה מחשבות שאני שומעת – לגמרי שווה את המאמץ. בעיניי זה כמו תרופה שתופעות הלוואי שלה הן בראש ובראשונה חיבור חזק יותר לגוף שלנו ולעצמינו, ואיך לא, גם זוגיות קרובה וטובה יותר.

שתפו:

זוגיות. מיניות. הורות

זה הזמן לפתוח את הלב