סליחה, אבל קצת אחרת

סליחה, אבל קצת אחרת

לפני כמה זמן הקשבתי לפודקאסט של פאולה וליאון (חייבת לציין שכל הפרקים פשוט נפלאים). בפרק שהאזנתי לו התארחה המטפלת הזוגית ד"ר יעל דורון ובמהלכו הבנתי שאני שומעת את אותו הסיפור שאני שומעת מהמון נשים. 

ורציתי לומר על זה כמה דברים. 

הם דיברו על הפערים שנוצרו בקשר שלהם במהלך השנים. פאולה עברה שינוי משמעותי בקריירה שלה, היא הייתה עורכת דין, ואחרי שהגיעו הבנות היא טיפלה בהן תקופה ארוכה מאד בבית 

כשסיימה את תקופת הטיפול בבנות, החליטה שהיא רוצה לעשות שינוי רציני בחיים שלה, ומאז הפכה לאשת קריירה מצליחה. היא הרגישה שהיא פורחת ומגשימה את עצמה 

ליאון לעומת זאת, מספר שהוא חווה את זה דווקא כנטישה 

מישהי הייתה שם בשבילו כל השנים, בשביל הבית, הזוגיות, הבנות, ופתאום – היא הרבה פחות 

מדמות המטפלת, היא הפכה להיות מישהי שחושבת בעיקר על עצמה ומה טוב לה והייתה פחות בתשומת לב לענייני הבית 

אני מודעת לכך שמצב כזה, יכול להיות גם הפוך אך לצורך העניין נישאר עם הסיפור מהפודקאסט. 

קישור לפרק בתגובה הראשונה. 

ובאמת, אני שומעת את הסיפור הזה מעוד ועוד נשים 

האישה מגיעה לגיל שבו הילדים כבר לא תלויים בה, ומתפנה זמן שהוא רק שלה. באופן כמעט טבעי, היא מתחילה לגלות את עצמה ולהשקיע זמן בטיפוח העצמיות שלה. התחושה בשבילה היא של גילוי עצמי. 

הגבר לעומת זאת, יכול לחוות את זה כשיגעון גיל המעבר או השפעה של החברות שלה, אולי איזו סדרה שצפתה בה או הלימודים שהיא כל כך מתעקשת ללמוד פתאום ונדמה שכל אלה הופכים לאויב של הגבר, מכיוון שהם מאיימים לשנות את מה שהבית הורגל אליו כל כך הרבה שנים 

מהצד זה יכול להיחוות כמשהו פתאומי, האישה "השתגעה", האישה חווה הארה או התגלות, הגבר לא מבין את הג'וק החדש שנכנס לה לראש 

אבל משיחות שאני מקיימת עם נשים רבות, אני רוצה להניח כאן משהו חשוב 

התהליך הזה שמקבל תאוצה מפתיעה מעל לפני השטח, לא קורה כרעם ביום בהיר, אלא מדובר כאן לרוב בתהליך של שנים 

הצטברות של חלומות, תקוות ורצונות במהלך השנים, כאלה שלא היה זמן אליהם בשנים של גידול הילדים מקבלים הזדמנות להגשמה עכשיו, כשהילדים הופכים עצמאיים. 

פלא שהיא תעדיף לראות את עצמה במקום להתפנות לענייני הבית? 

ולפעמים גם קורה לנו שאנחנו מפתחות מעין "עצלות" במהלך השנים. עצלות לראות את עצמינו. הרבה יותר קל להמשיך בתפקיד המוכר, מאשר לצאת לדרך חדשה. בטח אם היא מערערת את הסדר הקיים בבית. 

שלא תבינו אותי לא נכון. לרצות להיות עבור הבית והילדים זה דבר מאוד נורמלי, טבעי ואפילו הכרחי לרוב הנשים למימוש תחושת האימהות שלהן 

הדבר שחשוב לי לדייק בהקשר הזה, הוא שכמו שזה טבעי שבתקופת חיים מסוימת אישה תרצה להיות בעבור הבית, זה טבעי שבתקופת חיים אחרת האישה תרצה לצאת מהבית, ולהתחיל לדאוג לעצמה ולפתח את תחומי העניין האישיים שלה. 

יצא לי לשמוע כבר מספר פעמים מנשים שככל שמתקצר להן הזמן הן מרגישות יותר את הדחף לממש את עצמן. ופתאום השערות של הכלב על הרצפה והכלים בכיור קורצים להן קצת פחות מהדבר הזה שבוער בתוכן. וזה מובן. 

השינוי הזה שחווה האישה, הוא שינוי שגם הגבר וגם האישה חווים אותו לעיתים כטלטלה 

מצד האישה, היא מפתחת תחושת אשמה. יש ציפייה שרק שאחרי שהבית יהיה מאורגן, מטופח ומסודר יהיה לה זמן לעצמה. והיא מנסה לחפות על זה בלהיות אמא טובה יותר, ובת זוג טובה יותר, כשלאו דווקא תמיד בא לה! וזה מייצר דיסוננס ותסכול מתמשך. 

מצד הגבר, הוא מרגיש שהקרקע נשמטת לו בין הרגליים, הוא לא מבין לאן האישה שלו נעלמה והוא בהחלט עלול לחוות זאת כתחושת נטישה. 

שהוא והבית כבר פחות חשובים לה 

אני מספרת לכם את זה, כי אני רוצה שתבינו, גם כנשים וגם כגברים, שהשינוי הזה זה שלב נורמלי ואפילו הכרחי בהתפתחות של כל אישה שהייתה רגילה לחיות את החיים שלה למען הבית, הילדים והזוגיות 

כנשים, יכול לעזור מאוד לקבל תמיכה מהצד השני על התהליך ולא להתייחס לאישה כמשוגעת, אלא כשלב הכרחי בשדרוג חייה 

כגברים, יכול לעזור מאוד שאנחנו כנשים נבין את החוויה של הגבר ונמשיך להראות את הרצון שלנו לזוגיות, יחד עם הסבר על החשיבות של התהליך הזה בעבורנו 

והיום, רגע לפני יום כיפור אני רוצה לבקש סליחה קצת אחרת 

סליחה בשם הנשים, שהזנחנו את החלקים שמבקשים תשומת לב במהלך השנים 

סליחה שהיה לנו קל לדחוק אותם הצידה 

סליחה שלפעמים היה לנו נח להפקיד בידיים של בני הזוג את החלקים בנו שהיה לנו פחות נח להתעמת איתם. 

סליחה מבני הזוג שלנו, שלא שיתפנו אותם בתהליכים הפנימיים שקורים לנו והדברים נראים חסרי פורפורציות ולא מובנים 

ומכאן אני רוצה לעודד אתכן לשים את הדברים על השולחן כפי שהם 

להיות בשביל עצמך זה בסדר. זה הרבה יותר מבסדר. אחרי שנים של השקעה מתמדת בבית, מותר לך לראות את עצמך, להשקיע בעצמך, להכניס למשוואה גם אותך. 

מגיע לך מאושרת ומסופקת כמו שגם לגבר שלך מגיע להרגיש נאהב ומסופק. 

שתהיה לכם שנה נהדרת של צמיחה והמון אהבה

שתפו:

זוגיות. מיניות. הורות

זה הזמן לפתוח את הלב